Bava Metzia 94

Kapitel 94

א במרוקא למקניא לאפוקי מדלוי דאמר בכליו של מקנה קמ"ל למקניא ולא לקנויי ביה רב פפא אמר למעוטי מטבע ורב זביד ואיתימא רב אשי אמר למעוטי איסורי הנאה

1 eignen. ‘Zu eignen’, dies schließt die Ansicht Levis aus, welcher sagt, mit dem Geräte des Zueignenden, so lehrt er uns: zu eignen, nicht aber zuzueignen. ‘Damit’, dies schließt, wie R. Papa sagt, eine Münze, und wie R. Zebid sagt, und nach anderen R. Aši, zur Nutznießung verbotene Dinge aus.

ב איכא דאמרי ביה אמר רב פפא למעוטי מטבע דכשר אמר רב זביד ואיתימא רב אשי למעוטי איסורי הנאה אבל מוריקא לא אצטריך:

2 Manche lesen: ‘Damit’, dies schließt, wie R. Papa sagt, eine Münze aus. ‘Das geeignet ist’; R. Zebid, nach anderen R. Aši, erklärte, dies schließe zur Nutznießung verbotene Dinge aus; wegen der Dattelkerne aber ist diesnicht nötig.

ג אסימון קונה את המטבע וכו': מאי אסימון אמר רב מעות הניתנות בסימן לבית המרחץ

3 DURCH DAS ASEMON WIRD DIE GEPRÄGTE MÜNZE GEEIGNET &C. Was ist Asemon? Rabh erwiderte: Geldstücke, die als Marken in der Badeanstalt gegebenwerden.

ד מיתיבי אין מחללין מעשר שני על אסימון ולא על מעות הניתנות בסימן לבית המרחץ מכלל דאסימון לאו מעות הניתנות בסימן לבית המרחץ וכי תימא פרושי קמפרש והא לא תנא הכי מחללין מעשר שני על אסימון דברי רבי דוסא וחכמים אומרים אין מחללין ושוין שאין מחללין על מעות הניתנות בסימן לבית המרחץ

4 Man wandte ein: Man darf den zweiten Zehnten nicht durch ein Asemon und durch Geldstücke, die als Marken in der Badeanstalt gegeben werden, ausweihen. Demnach ist Asemon kein Geldstück, das in der Badeanstalt als Marke gegeben wird!? Wolltest du erwidern, dies sei eine Erklärung, so wird ja anderslautend gelehrt: Man darf den zweiten Zehnten durch ein Asemon ausweihen – so R. Dosa; die Weisen sagen, man dürfe dies nicht; sie stimmen aber überein, daß man ihn nicht durch Geldstücke, die als Marken in der Badeanstalt gegeben werden, ausweihen dürfe!?

ה אלא אמר רבי יוחנן מאי אסימון פולסא ואזדא רבי יוחנן לטעמיה דאמר ר' יוחנן רבי דוסא ורבי ישמעאל אמרו דבר אחד רבי דוסא הא דאמרן רבי ישמעאל מאי היא דתניא (דברים יד, כה) וצרת הכסף בידך לרבות כל דבר הנצרר ביד דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר לרבות כל דבר שיש עליו צורה:

5 Vielmehr, erklärte R. Joḥanan, Asemon ist eine ungeprägteMünze. R. Joḥanan vertritt hierbei seine Ansicht, denn R. Joḥanan sagte: R. Dosa und R. Jišma͑él lehrten dasselbe. R. Dosa lehrte das, was wir eben gesagt haben, und R. Jišma͑él lehrte das folgende:Du sollst das Geld eingebunden in deine Hand nehmen, dies schließt alles ein, was eingebunden und in die Hand genommen werden kann – so R. Jišma͑él: R. A͑qiba sagt, dies schließe alles ein, worauf eine Figursich befindet.

ו כיצד משך הימנו פירות ולא נתן לו מעות אינו יכול לחזור בו וכו': אמר ר' יוחנן דבר תורה מעות קונות ומפני מה אמרו משיכה קונה גזירה שמא יאמר לו נשרפו חטיך בעלייה

6 ZUM BEISPIEL: HAT [DER KÄUFER] DIE FRÜCHTE AN SICH GEZOGEN UND [DEM VERKÄUFER] DAS GELD NICHT GEGEBEN, SO KANN ER NICHT MEHR ZURÜCKTRETEN &C. R. Joḥanan sagte: Nach der Tora wird [die Sache] durch das Geld geeignet, nur deshalb sagten sie, daß sie nur durch das Ansichziehen geeignet werde, weil zu berücksichtigen ist, [der Verkäufer] könnte zu ihm sagen: dein Weizen ist auf dem Söller verbrannt. –

ז סוף סוף מאן דשדא דליקה בעי שלומי אלא גזירה שמא תפול דליקה באונס אי מוקמת להו ברשותיה מסר נפשיה טרח ומציל ואי לא לא מסר נפשיה טרח ומציל

7 Aber schließlich hat ja der Brandstifter Ersatz zu leisten!? – Vielmehr, es ist zu berücksichtigen, durch einen Unglücksfall könnte Feuer entstehen. Wenn man esin seinem Besitze beläßt, so setzt er sein Leben ein, gibt sich Mühe und rettet es, wenn aber nicht, so setzt er sein Leben nicht ein, sich zu bemühen und es zu retten.

ח ריש לקיש אמר משיכה מפורשת מן התורה מאי טעמא דריש לקיש אמר קרא (ויקרא כה, יד) וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך דבר הנקנה מיד ליד

8 Reš Laqiš aber sagt, das Ansichziehen sei eine ausdrückliche Vorschrift der Tora. – Was ist der Grund des Reš Laqiš? – Es heißt:wenn du etwas deinem Nächsten verkaufst oder aus seiner Hand kaufst, was aus der Hand in die Hand zugeeignet wird.

ט ורבי יוחנן אמר מיד למעוטי קרקע דלית ביה אונאה

9 R. Joḥanan aber erklärt, dies schließe Grundstücke aus, daß es bei ihnen keine Übervorteilunggebe. –

י וריש לקיש א"כ לכתוב קרא וכי תמכרו ממכר מיד עמיתך אל תונו או קנה למה לי שמע מינה למשיכה

10 Und Reš Laqiš!? – Die Schrift könnte ja sagen: wenn du etwas in die Hand deines Nächsten verkaufst, so sollst du nicht übervorteilen, wenn es aber auch heißt: oder kaufst, so deutet dies auf das Ansichziehen. –

יא ור' יוחנן או קנה מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתניא וכי תמכרו ממכר אל תונו אין לי אלא שנתאנה לוקח נתאנה מוכר מנין תלמוד לומר או קנה אל תונו

11 Wofür verwendet R. Joḥanan [die Worte] oder kaufst!? – Diese verwendet er für folgende Lehre: Wenn du etwas verkaufst, so sollst du nicht übervorteilen; ich weiß dies nur von dem Falle, wenn der Käufer übervorteilt wird, woher dies von dem Falle, wenn der Verkäufer übervorteilt wird? Es heißt: oder kaufst, so sollst du nicht übervorteilen. –

יב וריש לקיש תרתי גמר מיניה

12 Und Reš Laqiš!? – Hieraus ist beides zu entnehmen. –

יג תנן ר"ש אומר כל שהכסף בידו ידו על העליונה מוכר הוא דמצי הדר ביה לוקח לא מצי הדר ביה אי אמרת בשלמא מעות קונות משום הכי מוכר מצי הדר ביה לוקח לא מצי הדר ביה אלא אי אמרת מעות אינן קונות לוקח נמי ליהדר ביה

13 Es wird gelehrt: R. Šimo͑n sagt, wer das Geld in der Hand hat, habe die Oberhand. Der Verkäufer kann also zurücktreten, der Käufer aber kann nicht zurücktreten. Einleuchtend ist es nun, daß der Verkäufer zurücktreten und der Käufer nicht zurücktreten kann, wenn du sagst, [die Sache] werde durch das Geldgeeignet, wenn du aber sagst, sie werde durch das Geld nicht geeignet, so sollte doch auch der Käufer zurücktreten können!? –

יד אמר לך ריש לקיש אליבא דרבי שמעון לא קאמינא כי קאמינא אליבא דרבנן

14 Reš Laqiš kann dir erwidern: ich sage es nicht nach R. Šimo͑n, sondern nur nach den Rabbanan. –

טו בשלמא לריש לקיש היינו דאיכא בין ר' שמעון לרבנן אלא לרבי יוחנן מאי איכא בין ר"ש לרבנן איכא בינייהו דרב חסדא דאמר רב חסדא כדרך שתקנו משיכה במוכרין כך תקנו משיכה בלקוחות ר"ש לית ליה דרב חסדא רבנן אית להו דרב חסדא

15 Allerdings gibt es nach Reš Laqiš einen Unterschied zwischen R. Šimo͑n und den Rabbanan, welchen Unterschied aber gibt es nach R. Joḥanan zwischen R. Šimo͑n und den Rabbanan!? – Ein Unterschied besteht zwischen ihnen hinsichtlich der Lehre R. Ḥisdas, denn R. Ḥisda sagte: Wie sie das Ansichziehen für den Verkäufer angeordnethaben, so haben sie das Ansichziehen auch für den Käufer angeordnet. R. Šimo͑n hält nichts von der Lehre R. Ḥisdas, die Rabbanan aber halten wohl von der Lehre R. Ḥisdas. –

טז תנן אבל אמרו מי שפרע מדור המבול הוא עתיד ליפרע ממי שאינו עומד בדיבורו אי אמרת בשלמא מעות קונות משום הכי קאי באבל אלא אי אמרת מעות אינן קונות אמאי קאי באבל משום דברים

16 Wir haben gelernt: Sie sagten aber, wer die Leute vom Zeitalter der Sintflut bestraft hat, werde dereinst auch den bestrafen, der sein Wort nicht hält. Einleuchtend ist es nun, daß er mit einem Fluche belegt wird, wenn du sagst, [die gekaufte Sache] werde durch das Geld geeignet, weshalb aber wird er mit einem Fluche belegt, wenn du sagst, sie werde durch das Geld nicht geeignet!? – Wegen seines Wortes. –

יז ובדברים מי קאי באבל והתניא

17 Wird man denn wegen eines Wortes mit einem Fluche belegt, es wird ja gelehrt:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel